ים מטבע חוץ בע"מ נ' רוזרה בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לבטול צו עיקול זמני שניתן ביום 14.2.13 במעמד צד אחד על נכסי המבקשות.

ביסודו של צו העיקול, כתב תביעה על סך של 855,000 ₪ אשר מקורו באחיזתה של התובעת ב 19 שקים כמפורט בטבלה בסעיף 5 לכתב התביעה.

שישה שקים נמשכו בחתימת יד של המבקשת מס' 2 (כל ביט בע"מ) לפקודת משה עזרא והיתרה נמשכו בחתימת יד המבקשת מס' 1 לפקודת משה עזרא או חברת מאיה ומשה ייעוץ והשקעות בנדל"ן בע"מ.

כל השיקים הוסבו על ידי הנפרע/ת ואחוזים בידי המשיבה.

כל השיקים חוללו בהוראת בטול.

לטענת המבקשות הורו על בטול השיקים נשוא התובענה לאחר שרומו על ידי הנפרע, משה עזרא, אשר הוליך אותן שולל והוציא מהן את השיקים לשם רכישת מקרקעין כאשר בפועל ביצע בהם ניכיון שיקים אצל המשיבה.

2. שניים הם התנאים הראשוניים הנדרשים לשם מתן צו עיקול זמני בתובענה כספית. הראשון כי נמצאו ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת התובענה והשני קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המבססות חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

ההלכה הרלוונטית לעניין ראיות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה כנגד הנתבע מוצתה ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, מיום 28.6.10 שם נקבע כי:

".. בשלב זה די בכך כי בימ"ש  ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה."

כבר ברע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ. "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ , פ"ד נ"א (2) עמ' 661 נקבע:

"השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים."

3. תובענה זו עילתה היא שטרית ואין מחלוקת כי המשיבה אוחזת בשטרות עליהם חתמו המבקשות.

סעיף 29(א) לפקודת השטרות קובע:

"כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך."

בע"א 537/89 רמטקס ביח"ר לאריגה בע"מ נ' rainbow window fashion inc.ואח' פ"ד מו (4) עמ' 537 (להלן: "פ"ד רמטקס") נקבע:

"החותם על שטר נוטל על עצמו חבות (ראשונית או משנית) לפורעו לאוחז (ראה סעיפים 54 ו- 55 לפקודת השטרות [נוסח חדש]). מכוח האחיזה יש לו לאוחז זכות על-פי השטר כלפי מי שחתם עליו. אחיזה בשטר מעניקה אפוא לאוחז "מעמד" בדין: מכוח האחיזה בלבד, ובלא כל צורך להוכיח תנאים נוספים, זכאי האוחז לפרעון השטר."

4. עולה מהאמור לעיל, כי בידי המשיבה ראיה בכתב מוצקה ומבוססת על קיומה של עילת תביעה שטרית כנגד המבקשות ואין בכוחן של טענות ההגנה של המבקשות כדי לערער בסיס זה לעילת התביעה.

המבקשות אינן חולקות על חתימתן על פני השיקים נשוא התובענה ועל כך כי עת משכו את השיקים התכוונו לפורעם. לפיכך, כל טענה שבפיהן היא טענה שסוגה "הודאה והדחה" ואין ראיה טובה יותר ומהימנה יותר מסוג הגנה זה המעידה על קיומה של עילת תביעה הראויה לכל הפחות להתברר.

המילים "שלמו ל.." על פני השיקים אינה מעבירה את נטל הראיה המוטל על מושך השטר להראות כי אינו צריך לפרוע את השטר לאוחז, אלא רק שהאוחז כפוף לטענות ההגנה שיש למושך כלפי הנפרע ותו לא. (ראה פ"ד רמטקס לעיל).